בודהיזם טיבטי

“הו בן אצולה, זה הקרוי מוות הגיע כעת. הנך נפרד לשלום מעולם זה, אך אינך היחיד; המוות מגיע לכולם. אל תדבוק מתוך חיבה וחולשה לחיים אלו. למרות שהינך דבק מתוך חולשה, אין בכוחך להישאר כאן. לא תשיג דבר פרט לשיטוט בסאמסארה זו. אל תדבוק בעולם זה; אל תהיה חלש.”

– פּאדְמאסאמְבְּהאבה

טוענים כי המורה ההודי הטאנטרי האגדי פאדמאסאמבהאבה הביא את הבודהיזם לטיבט באמצע המאה השמינית לספירה, בעודו כובש וממיר את דתם של כל השדים והאלוהויות המקומיים. אגדה זו זוקפת לזכותו גם את בנייתו של המנזר הבודהיסטי הראשון בסאמיֶה אשר בטיבט, את פיתוחו של הבודהיזם המעשי ואת כתיבת ה- Bardo Todrol Chenmo, הידוע במערב כספר המתים הטיבטי. פרושה המילולי של הכותרת הוא “השחרור הגדול באמצעות הקשבה בשלב הביניים”. למרות שבטיבט של ימינו שימושו העיקרי הוא כמילותיו של טקס הנאמר על הנפטר, ניתן גם לראותו כמתייחס לכל רגע בחייו של אדם המתנגד לשעבוד המאיה או האשליה. “הו בן אצולה”, מייעץ ה- Bardo Todrol, “אל פחד, תראה את אשר תראה”. לימודו של פדמאסאמבהאבה שימש כקרקע פוריה לחייהם ועבודתם של ההוויות הגדולות והמוערות הטיבטיות מילארפָּה ותלמידו גאמפּוֹפּה.