"The Sphinx before me looked into the distance, beyond me, and its face seemed to reflect something that it saw, something which I could neither see nor understand."

Ouspensky

מצריים

“ראיתי את המנצח בן האלמוות, ואת כוכב השחר הצועד בהוד ביניהם.” – ספר המסע לאור יום

קנה המידה של בית-הספר או בתי-הספר המצריים, שהתקיימו במשך שלושת אלפים שנה, הוא עצום – דחף מודע הנמשך אל העבר עד לתקופה שאיננה מתועדת בהסטוריה, ייתכן ועד לבית-הספר הקדם-שושלתי שבנה את הספינקס ואת קבר אוֹזיריס מתחת למקדש סֶתִּי באָבּידוֹס. בית הספר המצרי פיתח מערכת סמלים של התעוררות אשר מצאה את בטויה בכל האמצעים הספרותיים והאומנותיים שהיו זמינים לה: הירוגליפים, אגדות, פאפירוסים, פיסול, רצועות-עיטור, ציורים, מקדשים, תכשיטים וחפצי קבורה. בית הספר המצרי השפיע על המסורת היהודית שבאה בעקבותיו, לימד את התרבויות היוונית והרומית, ושרד חמש מאות שנים נוספות על מנת להשפיע על הנצרות הגנוסטית ועל אבות המדבר מסוריה. מבנייתה של פירמידת המדרגות בסַקארָה, ועד לפירמידות הגדולות של גיזה ולמקדשים של קַרנאק, תֵּבּאי, לוּקסוֹר ואבידוס, בית הספר המצרי השאיר כמה מהמבנים הגדולים ביותר לציון הופעת התודעה ולהחדרת הנשגב לאדם.