"המאמץ לזכור את עצמך הוא הדבר העיקרי, משום שבלעדיו אין לדבר אחר ערך כלשהו; זה חייב להיות הבסיס לכל דבר."

פ.ד. אוספנסקי

אוספנסקי


פ. ד. אוספנסקי (1878-1947) נולד ב1878 במוסקבה. הוא כבר היה מתמטיקאי, סופר, ועיתונאי נודע לפני שהפך לתלמיד של ג. א. גורדייף ב1915 במה שהייתה רוסיה הצארית, ומאוחר יותר רוסיה המהפכנית. הוא טבע את השיטה (הדרך הרביעית) במה שאז (תחילת המאה ה20) היה השפה הרוסית העכשווית וכן ארגן את קטעי הידע לכדי צורה המותאמת למחשבה המערבית. מאוחר יותר, פ.ד. אוספנסקי ייסד את החברה ללימודו של האדם הנורמאלי, ואת זרועהּ הפרסומית, החברה ההיסטורית-פסיכולוגית בלונדון, אנגליה, ובלִין-פְּלֵייס סמוך לוירג’יניה ווֹטֶר, מקום בו לימד משנות ה1920 ועד למותו ב10 בפברואר, 1947. בשנות מלחמת העולם השנייה, לימד בחוות פרנקלין בארה”ב.

מתוך ‘קטע אוטוביוגראפי’ פרי עטו של אוספנסקי:

זיכרונותיו הראשונים של אוספנסקי קשורים בבית סבתו מצד אמו. סבו נפטר ב1882. סבו היה צייר, בעיקר צייר דיוקנאות, ובצעירותו צייר טוב בצבעי פסטל. מאוחר יותר הפך לצייר כנסייה, שמשמעו שבחזקתו היה סטודיו והוא חתם על חוזים לצייר בכנסיות או עבור כנסיות. ציור לכנסיות היה עיסוק מִשֶל עצמו וציירי כנסיות כמעט מעמד מִשֶל עצמו.

סבתו של אוספנסקי הייתה אישה פקחית מאוד. הוא מעולם לא שכח את הסיפורים הנפלאים על החיים במוסקבה הישנה שסיפרה לו ולאחותו. אימו גם היא הייתה ציירת והיה לה טעם משובח בספרות רוסית וצרפתית. אביו של אוספנסקי היה, בזמן הולדתו, קצין-סוקר. הוא מאוד אהב מוסיקה וציור והיה מתמטיקאי טוב. היה לו עניין מיוחד בבעיות המימד הרביעי להן הקדיש חלק ניכר מזמנו הפנוי. כל כתביו אבדו. גם הוא נפטר בהיות אוספנסקי צעיר למדי.

לבית סבתו היו מספר מאפיינים בלתי רגילים. היה זה מבחינות רבות בית מיושן ומבחינות אחרות בית שהקדים את זמנו. בשני המקרים הייתה זו השפעת סבתו של אוספנסקי. המשפחה לא השתייכה למעמד חברתי מסוים והייתה במגע עם כל המעמדות. לאוספנסקי זיכרונות חיוניים עוד מהיותו מתחת לגיל שנתיים. הוא החל לקרוא טרם היה בן שש, אהב ציור ושירה וגילה עניין מרובה במדעי הטבע מגיל שמונה.

בגיל שמונה עשרה החל במסעות עצמאיים והחל לכתוב. הוא החליט שלא להיבחן או לרכוש כל תואר אקדמי. יחד עם זה למד באינטנסיביות ביולוגיה, מתמטיקה ופסיכולוגיה. הוא עבד כעיתונאי וביקר ברוסיה, במזרח ובמצריים. ב1913-1914 היה אוספנסקי במצריים, צֵילוֹן והודו, וחזר לרוסיה מעט לאחר תחילת מלחמת העולם. בתחילת 1915 הרצה על מסעותיו ועל חיפושו אחר המופלא. באביב 1915 פגש את גורדייף. הוא מיד הבין שברשות גורדייף היו דברים רבים אותם חיפש בהודו. אוספנסקי הבין שפגש בשיטת מחשבה חדשה לחלוטין שעלתה על כל מה שהכיר קודם לכן.

את השנים 1917-1919 בילה אוספנסקי בקווקז ובמהלכן נפרד מגורדייף לאחר שראה שהוא חדל להבינו, אף על פי שלא היו לו ספקות לגבי השיטה. בינואר 1920 עבר לקונסטנטינופול ושהה שם שנה וחצי במהלכן נתן הרצאות. ב1921 עבר ללונדון שם החל אוספנסקי להרצות ומצא אנשים רבים המעוניינים באותם הרעיונות. הוא סייע לגורדייף ושמר איתו על קשר עד 1924, מועד פרידתו הסופית ממנו.

בין ספריו שתורגמו לעברית המתארים את הדרך הרביעית: ‘החיפוש אחר המופלא,’ ‘הפסיכולוגיה של התפתחותו האפשרית של האדם,’ ‘הדרך הרביעית.’ וכן הרומן ‘שיחות עם השטן’.


רשימות על החלטה לעבוד \ פ.ד. אוספנסקי